אֲבָל גַּם אֲבָנִים/

כָּל הַבֹּקֶר לֹא יָכֹלְתִּי לְחַבֵּר נִדְמֶה הָיָה שֶׁנִּגְזְרָה הַשֶּׁמֶשׁ (לֹא בְּקַו יָשָׁר) וְצֶמֶד חַצָאֵי נַפְשִׁי כְּמוֹ שְׁמוּרוֹת עֵינַי כַּבְדוּ וְנֶעֶצְמוּ, דֹּק עוֹרִי נִסְדַּק כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ הִתְיַשֵּׁב עָלַי וְלֹא אַוָּה לָקוּם כָּל הַצָּהֳרַיִם בּוֹר נִפְעָר בְּתוֹךְ גְּרוֹנִי וְלֹא יָכֹלְתִּי לְדַבֵּר כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ כָּרָה בִּי מַעְדֵּר, קִלְּשׁוֹן, בְּאֵר הַזִּכְרוֹנוֹת גַּדְשׁוּ אֶת מֵיתָרֵי הַקּוֹל כְּמוֹ לֵחָה, אַתְּ מוּכְרַחָה … המשך לקרוא אֲבָל גַּם אֲבָנִים/